השכר הממוצע בכל מערכות שירות המדינה גבוה מהשכר הממוצע במשק.
מדי חודש מפרסמת הלמ"ס את השכר הממוצע למשרת שכיר על פי נתוני הביטוח הלאומי. נתון זה מחושב על ידי חלוקת סך השכר ברוטו באותו חודש במספר משרות השכירים באותו חודש. מהגדרת משרות שכירים נובע כי השכר החודשי הממוצע למשרות שכירים נמוך מן השכר החודשי הממוצע לשכיר. כמו כן, נתון זה מחושב על בסיס מדגם של כל השכירים במשק, ללא הגבלת גיל. לכן, אף על פי שמקובל להשתמש בשכר למשרת שכיר כאומדן לשכר הממוצע במשק, אנו מציגים נתון נוסף שמחושב על ידי ביטוח לאומי, המציג את השכר לעובד בגילאי 25-65. המשמעות היא שבמקרה שעובד מועסק במספר משרות, ייעשה איחוד ברמת הפרט בחישוב השכר הממוצע. ניתן לראות שהשכר הממוצע בכל המערכות בשירות המדינה גבוה מהשכר לעובד במשק. במשרדי הממשלה ובמערכות החינוך והבריאות הפער בין השכר הממוצע לעובד לבין השכר הממוצע למשרה מלאה נובע מכך שישנם עובדים המועסקים במשרה חלקית.
- דוח
-
דוח הוצאות השכר בשירות המדינה וגופי הביטחון לשנת 2017
(תאריך פרסום: פברואר 2019) - פרק בדוח
-
שכר בשירות המדינה
באתר PDF - מס' עמוד ותרשים
-
עמוד 13
תרשים 1.5 - מקור הנתונים בתרשים
- אגף השכר, משרד האוצר
- ביבליוגרפיה
- בקרוב
- קטגוריות ב- Wages
- השוואה לכלל המשק, מבט מקרו, מערכת הביטחון, מערכת הבריאות הממשלתית, מערכת החינוך הממשלתית, משרדי הממשלה, שכר ממוצע וחציוני